ספרות בתרבות צרפת – מִשְׁלֵי לָה פוֹנְטֵיין

דף זה מזמין אתכם למסע אל עולם המְשְָלִים של זָ'אן דֶה לָה פוֹנְטֵיין, ממשילן צרפתי ידוע.

הפעילויות המגוונות המוצעות כאן יאפשרו לכם לחקור את הסיפורים הקלאסיים דרך משחק, יצירה ודיון.
באמצעות קריאת המְשְָלים, יצירת בובות אצבע והַמְחָזָה, תוכלו להכיר את הדמויות והמסרים של לה פונטיין בצורה חווייתית וכיפית.

אנו מזמינים אתכם להיכנס, לבחור מָשָל ולהתחיל לפעול יחד עם הילדים.
הפעילויות שלהלן (מאת: רוני גונן עירון) מתבססות על קריאת הספרים, אותם ניתן לשאול מן הספריה, לרכוש לפי הרצון, לחפש ברשת האינטרנט, או באתר youtube.com.

ז'אן דה לה פונטיין (Jean de La Fontaine) (1621-1695) היה משורר צרפתי ואחד מגדולי כותבי המשלים בכל הזמנים.
במשלים שלו, הוא השתמש בחיות שדיברו והתנהגו כמו בני אדם כדי להעביר מסרים ומוסר השכל חשובים על החיים, החברה והטבע האנושי.
כיום, יצירותיו נחשבות לחלק בלתי נפרד מהמורשת הספרותית של צרפת ומהוות יצירת מופת שמעשירה את הדמיון.

משל הנמלה והצרצר

המשל "הנמלה והצרצר" מדגיש את חשיבות העבודה הקשה והתכנון לעומת העצלות.
לאחר שתקראו את המשל, תוכלו להפוך אותו למחזה קטן באמצעות יצירת בובות אצבע והמחזתו יחד.

הפעילות:

  1. קריאת המשל: הנמלה והצרצר (בספר משלי לה פונטן).
    \(\space\)
  2. יצירת דמויות אצבע מלֶבֶד צבעוני:
    יצירת אצבעון באמצעות רצועה באורך 5 ס"מ ורוחב של 4-5 ס"מ.
    לקפל לחצי ולתפור בתפר פשוט בחוט רקמה בשני צדדים.
    מעל ניתן להדביק חתיכות לֶבֶד צבעוני
    ולהמחיז את המשל.
    \(\space\)
  3. השוואת המשל לספר משלי ו' (6-10):

    ו     לֵךְ־אֶל־נְמָלָה עָצֵל; רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם.
    \(\space\)
    ז     אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין– שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל.
    \(\space\)
    ח     תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ; אָגְרָה בַקָּצִיר, מַאֲכָלָהּ.
    \(\space\)
    ט     עַד־מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב; מָתַי, תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ.
    \(\space\)
    י     מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט, חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.
    \(\space\)
    יא     וּבָא־כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ; וּמַחְסֹרְךָ, כְּאִישׁ מָגֵן.
    \(\space\)

  1. קריאת השיר עצל אחד / אפרים סידון (מתוך "שירים במיץ").

הנמלה והעצלן

המשפט "לְֵךְ -ֶאֶל-נְמָָלָה עֵָצֵל; רְֵאֵה דְרָכֶיָהָ וַחֲָכָם" (משלי ו, 6) ממשיך את הדיון על עבודה והתמדה.
פעילות זו מזמינה אתכם ליצור קומיקס משלכם ולחקור את עולמן המופלא של הנמלים באמצעות בניית מושבת נמלים.

הפעילות:

  1. יצירת קומיקס בין הנמלה לעצל.
    \(\space\)
  2. מידע על הנמלה (עולם הנמלים, מושבת נמלים)
    \(\space\)
  3. בניית מושבת נמלים באמצעות גבס.
    \(\space\)

    החומרים הדרושים:
    מכסה של קופסת נעליים,   2 פיפטות מפלסטיק,   פלסטלינה,   זכוכית שקופה בעובי 2 מ"מ בגודל תואם (ניתן לרכוש אצל זגג),   גבס אלבסטר (ליציקות, ניתן להשיג בחנויות טמבור / הום סנטר וכו').
    \(\space\)
    מציאת נמלים-מָלכּוֹת בסתיו לאחר הגשם הראשון.
    שמירתן במקום קריר במבחנה סגורה שבקצה שלה צמר גפן רטוב במי סוכר להזנה.
    לקראת האביב להעבירן למושבת הנמלים.
    \(\space\)
    ניתן למצוא באינטרנט מידע וסרטונים כיצד מכינים מושבת נמלים.
    מכינים נקניקי פלסטלינה בדומה לקן אמיתי (חלקים שהם רק למעבר שהם דקים יותר, ותאים בצורת ביצה בהם הנמלים מאחסנות מזון וביצים).
    \(\space\)
    להקפיד ששני נקניקי הפלסטלינה יגיעו לקצה ויתחברו לפּיפֶּטות – לנקודות אלה נוכל להכניס בהמשך מים / מזון לקן.
    מצמידים למכסה הקרטון.
    \(\space\)
    מכינים גבס ליציקה ביחס של \({\large\frac{2}{3}}\) גבס ו-\({\large\frac{1}{3}}\) מים קרים.
    יוצקים את הגבס ומניחים את הזכוכית בצמוד לפלסטלינה.
    יש להמתין מספר שעות עד להפרדת היציקה מקופסת הקרטון.
    \(\space\)
    ניתן לעקוב אחר פעילות הנמלים בשינויי טמפרטורה, בזמן הכנסת מזון לקן, בזמן שמושבת הנמלים יבשה.

עכבר העיר ועכבר הכפר

המשל מציג שני סגנונות חיים שונים.
לאחר קריאת המשל, תוכלו לנהל דיון על היתרונות והחסרונות של כל סגנון חיים ולצייר את ההבדלים בין העיר לכפר, תוך התייחסות למסר המשל.

הפעילות:

  1. קריאת המשל עכבר העיר ועכבר הכפר.
    \(\space\)
  2. מה הם ההבדלים בין סביבה עירונית לכפרית?

    רקע לדיון: ה"מאבק" בין החיים בעיר לכפר החל הסמוך למהפכה התעשיתית במאה ה-18.
    בתקופה זו חלו שינויים חברתיים וכלכליים. שינויים אלה יצרו שכלולים שאיפשרו מיכון של תהליכים שונים בתחום החקלאות והתעשייה.
    השפעתם על אורח החיים בראשיתו של העיוּר: אנשים עברו מהפרברים אל מרכזים עירוניים.
    למהפכה היו השלכות חברתיות רבות שכללו שינויים במעמדות שיצרו שני מעמדות מרכזיים – בּוּרגָנוּת (בעלי מקצועות חופשיים) ופועלים (שברובם היו עניים).
    תהליך נוסף שהתרחש כתוצאה מהמעבר לייצור תעשייתי, היה ניצול של ילדים ונשים לעבודות במפעלים במטרה לסייע בפרנסת המשפחה.
    אחד מתוצרי המהפכה היה התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית, שנדרש בשל הצורך לתת מענה בשלושה מישורים שונים – תעסוקה, משפחה וחברה.
    באופן מדורג המדינה נטלה אחריות לסייע לשכבות החלשות כחלק ממדיניות רווחה.
    \(\space\)

  3. ציור של שתי הסביבות השונות – העירונית והכפרית, תוך מענה על השאלה: מה המאפיינים של כל אחת מהסביבות?
    \(\space\)
  4. דיון בהקשר למונח טביעת רגל אקולוגית, שמשמעו: כל מה שאדם עושה משפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה שלו.
    השפעת האדם על כדור הארץ ניתנת לחישוב כטביעת הרגל האקולוגית שלו. כלומר, השטח הדרוש לקיים רמת חיים של אדם (או מדינה) לאורך זמן:
    סך כל הקרקעות הפוריות המשמשות ישירות למשאבי אדם: חקלאות מרעה ויער + שטח הים המשמש לדייג + אדמה בנויה + אדמת "אנרגיה" (שטח היער הדרוש כדי לקלוט את הפחמן הדו-חמצני הנפלט כתוצאה מצריכת האנרגיה) + אדמה לשימור המגוון הביולוגי (כגון, שמורות טבע).
    \(\space\)
    איזו דרך חיים מזיקה יותר לסביבה ומדוע?
    ניתן ליצור דיון בו טיעונים בעד ונגד לכל מקום מגורים בהיבטים שונים.
    \(\space\)
    כיצד ניתן לצמצם את הנזק הסביבתי שאנו יוצרים במקום מגורינו (באופן פרקטי)?
    הציעו הצעות להמצאות שיקטינו את השימוש במשאבי הסביבה.
    הציעו מהלכים שניתן לבצע ברשות המקומית בה אנו חיים, במסגרת הבית והגן.