חוקרים ויוצרים: מסע אל תוך עולם האוספים

האם גם לילדכם יש אוסף של אבנים, מדבקות או בובות?
הנטייה האנושית לאסוף חפצי ערך, לשמר אותם ולהציגם, היא הוויה המוכרת לילדים כבר מגיל צעיר.

פעילות זו (מאת: הדס נצר דגן) עוסקת בנטייה האנושית לאסוף חפצי ערך, לשמרם ולהציגם. ההגדרה מהו חפץ בעל ערך ומהו הערך המיוחס לו משתנה ממקום למקום, מזמן לזמן ומאדם לאדם. נטייה זו היא העומדת  בבסיס קיומו של המוזיאון כמוסד שבו קיימים אוספים של מוצגים שנשמרים ומוצגים לעיני המבקרים. בצרפת, אוספים פרטיים שהיו שייכים למלכים ולאצולה הפכו לאוספים לאומיים לאחר המהפכה.

בפעילות זו, נחקור את האוסף האישי של הילדים ונשווה אותו לאוספים מפוארים בצרפת, תוך בחינה כיצד מוזיאונים צרפתיים ממיינים ומציגים את האוספים שלהם בצורה ייחודית.

מקורו של המושג "מוזיאון" במילה היוונית העתיקה Μουσεῖον, שמשמעה "היכל המוזות". זאת אומרת, מקום שהמוזה שוֹרָה בו ושניתן לקבל או לחוש בו השראה.
הנטייה לאסוף חפצים, שהוגדרו כאוצרות, אפיינה בעיקר אצילים שממונם אפשר להם בעלות על חפצי ערך, גודל ביתם והפאר שבו איפשרו את הצגתם באופן ששימש להאדיר את שמם של בעלי הבית ואת עושרם.

בתקופה המודרנית הפכו המוזיאונים בהדרגה למוסדות שעסקו בשימור המורשת ובהצגתה בפני הציבור. עם התפתחות תחום המוזיאולוגיה התפתחה הפרדה בין סוגים שונים של מוזיאונים המתמחים בהצגת אוספים של מוצגים בתחומי דעת מובחנים: אומנות, ארכיאולוגיה, מדע, תרבות, ועוד.
במהלך המאה ה-20 החלו המוזיאונים והעומדים בראשם לראות את ייעודם לא רק בשימור  המורשת אלא גם כמוסדות חינוך, מחקר, למידה ופנאי.

תיאור היסטורי קצר זה מוצג לעיונכם – ההורים – על מנת שתוכלו לספר על כך לילדים, אולם לא לפני שנערוך עמם פעילות שתסייע להם להתחבר להוויה של מוזיאון דרך הנטייה שלהם עצמם  לאסוף חפצים, לשמרם ולהציגם.

הפעילות:

חוקרים את האוסף שלי – פעילות זו מיועדת לילדים שיש להם אוסף משלהם.

אם ברשותם של ילדכם / ילדתכם קיים אוסף בקשו מהם להציג אותו בפניכם.
שוחחו עם הילד/ה אודות השאלות הבאות:

• כיצד הגיע לידי הילד/ה? מהו?
• התעכבו על כל פריט ופריט – מהי משמעותו (הכללית ובעיני הילד/ה),
  ערכו בעיניו או בעיניה,
  האם הינו בר החלפה ובאילו תנאים.
• האם מדובר באוסף שלם או חלקי – אילו פריטים חסרים בו, מי מגדיר מהו אוסף שלם, כיצד ניתן להשלימו (רכישה, החלפה, מציאה)?
• כיצד מרגיש/ה הילד/ה עם היותו או היותה בעלים של אוסף כזה – האם הוא גורם לתחושת הנאה, גאווה, כבוד או אולי רגשות אחרים?
• האם לעוד ילדים או ילדות ישנם אוספים דומים או שונים לזה?
• מה היא או הוא אוהבים לעשות ביחס לאוסף שלהם במפגש עם ילדים וילדות אחרים – האם אוהבים להציגו בפני אורחים המבקרים בביתם, לשחק ביחד בפריטים השונים, להחליף ביניהם פריטים, להשאיל פריטים לחבר או לחברה?
• כיצד נשמר האוסף שלהם בחדרם – האם באופן שמבטיח את שימורו או את הצגתו בפני אחרים?
• האם מותר לגעת באוסף שלהם, למי ובאילו תנאים?
• מה עשוי ללמוד מי שמבקר בחדר הילד/ה וצופה באוסף על בעליו – מה היא או הוא אוהבים ,במה הם מתעניינים, מה חשוב ובעל ערך בעיניהם, כיצד הם שומרים ומטפלים באוסף שלהם?
• מה היו רוצים שיחשוב אודותיהם מי שמבקר בחדרם ומתבונן בו ובאוסף שברשותם?

בעקבות שיחה זו אתם יכולים לספר לילדים על אופיו של המוזיאון כמקום שבו נאספים, נשמרים ומוצגים לקהל הרחב חפצים שונים.
תוכלו לקשור בין תשובות הילדים לשאלות המפורטות למעלה לבין התכנים המפורטים למעלה אודות ההיסטוריה של המוזיאונים.
בנוסף, נסו לחשוב עם הילד/ה אם הוא או היא מרוצים מאופן השמירה וההצגה של האוסף שלהם בחדרם, והאם היו רוצים לשנות משהו בעניין זה: לשנות את המיקום של האוסף, את הנראות  שלו או לאפסנו במקום שבו יישמר טוב יותר.

יוצרים אוסף – פעילות זו מיועדת לילדים שאין להם אוסף משלהם.

חישבו עם הילדים על משהו שתוכלו לאסוף ביחד: צדפים מחוף הים, אבנים מיוחדות משדה סמוך, פרחי בר (שאינם מוגנים) (*) ועוד. צאו עם הילדים לאתר שתבחרו לשם האיסוף.

מיינו את מה שאספתם על פי קריטריונים שתחליטו עליהם ביחד: גודל, צבע, היכן נמצאו, נדירוּּת, וכד'.

חישבו עם הילדים כיצד יהיה נכון לשמור על האוסף שייצרתם ולהציגו, בהתחשב במאפייני הבית וגודלו, היקף האוסף וממדיו, אלמנטים שתרצו להבליט או להסוות, רמת השימור שנדרשת למוצגים, ומידת הנגישות הרצויה של המבקרים ובני הבית אליהם, ועוד שיקולים אסתטיים ופרקטיים שייראו  לכם משמעותיים לעניין זה.
על מנת לתכנן את התצוגה וללמוד על אופני הצגת מוצגים ואוספים במוזיאונים תוכלו להתבונן  באתרים של מוזיאונים.

כאשר תתבוננו עם הילדים על פתרונות התצוגה השונים נסו לברר עם הילדים מהן התכונות של כל פתרון ועל איזה צרכים הוא עונה (מגן על המוצר מפני מגע או גניבה, מבליט אותו, מגביה אותו, מאיר אותו, ועוד).
תכננו את תצוגת האוסף ביחד עם הילד/ה ובצעו אותה בהתאם.

בקרו עם הילדים באתרים של מוזיאונים בארץ ובעולם (ובעיקר בצרפת), כדי להמחיש להם כיצד נראה מוזיאון ומה מהות האוספים בו.

(*) ייבוש פרחים: את פרחי הבר ניתן לייבש, אם תבחרו בכך, וליצור אוסף של פרחי בר מיובשים, אשר יישמרו זמן רב יותר מפרחים טריים.
להלן ההוראות לייבוש הפרחים:
ניתן לאסוף פרחים בגינה או בשדה ולייבשם בין שני דפי עיתון הלחוצים בתוך ספר עב כרס, בעל כריכה קשה. לפרחים לוקח כעשרה ימים להתייבש באופן מוחלט.
לאחר מכן, כדאי לרסס עליהם לק (לשימור). ישנן דרכים נוספות לייבש פרחים. קיים חומר בשם "סיליקה ג'ל". זהו חומר סופח לחות בתצורת גרגרים. מטביעים את הפרח בתוך החומר לכמה ימים בקופסה סגורה, והחומר סופג את הלחות ומשאיר את הפרח בצורתו הטבעית.