מוזיאונים בצרפת: מסע אל לב ליבה של פריז
מוזיאונים הם שערים לעבר ולתרבות, וצרפת היא לב ליבה של תרבות המוזיאונים העולמית.
מוסדות כמו הלובר ומוזיאון ד'אורסיי נוצרו מתוך מהפך היסטורי, שהפך אוספים מלכותיים פרטיים לנחלת הכלל.
דף זה מוקדש להבנת מהותו של המוזיאון – מה מבדיל בין חפץ בבית לחפץ במוזיאון, כיצד נוצר אוסף אישי, ומה הערך של תרומה ציבורית (כמו ארכיאולוגיה במוזיאון).
בפעילויות ההמשך, נחקור את סיפורם הייחודי של המוזיאונים הצרפתיים הגדולים ונשווה את העקרונות האלו למוזיאון הכט המקומי, כדי לגלות איך אמנות, אדריכלות והיסטוריה נפגשים במקום אחד.
בואו נצא למסע וירטואלי אל לב התרבות הצרפתית.

פעילות 1: בית, מוזיאון
מהבית למוזיאון
הפעילות שלפניכם (מאת: הדס נצר דגן) מתייחסת לנדבך חשוב בהכנת ילדים לביקור במוזיאון: יצירת חיבור בין סביבתם המוכרת לבין סביבת המוזיאון, כדי שירגישו בו 'בבית'.
כדי לעשות זאת, נצא למסע שמתחיל בהתבוננות בסביבה הביתית ובאופן שבו אנו מציגים חפצים בבית.
לאחר מכן, נדמיין יחד את חוויית הביקור בחו"ל ובעיקר בצרפת, מול הבית, ובישראל, באמצעות סיור וירטואלי באתרי האינטרנט שלהם.
נשווה בין חפץ ביתי רגיל ליצירת אמנות צרפתית ידועה ונבין את השינוי בערך ובמשמעות.
המסע יגיע לשיאו בביקור פיזי במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה (מפורט בפעילות נפרדת).
חשוב שבמהלך הביקור בפועל, תתייחסו להכנה שנעשתה וְתְקָשרו את חוויית הביקור למה שדמיינו מראש.
תוכלו לשוחח עם הילדים על נקודות דמיון ושוני בין הבית למוזיאון, וכן על הממדים של חלל המוזיאון, המוצגים והרגשתם מולם. לדוגמה, נשווה את גודלו ועיצובו של חדר בבית פרטי, לגלריה מפוארת במוזיאון צרפתי.
הפעילות:
מתבוננים בסלון הביתי
התחילו את הפעילות בסלון שבבית.
בקשו מהילדים להתבונן סביבם כאילו זו הפעם הראשונה שהם רואים את סלון ביתם.
בחנו עמם במשותף מהם החפצים המשמשים לתצוגה בבית (תמונות, אביזרי קישוט, רהיטים, מכשירי חשמל).
אילו מהם בולטים במיוחד (ומה בעצם מבליט אותם), אילו נראים בעלי ערך משמעותי ומדוע?
חישבו ביחד, איזה סיפור מספרים החפצים שמוצגים בבית, על המשפחה המתגוררת בו.
האופן שבו מעוצבים חללים שונים, מעביר מסר בדבר החשיבות והמשמעות שמוקנית להם ולשהות בהם. כך למשל, משמשות תקרות גבוהות ועיצוב חללים גדולים וגבוהים לשם הקניית תחושה של קדושה בבתי תפילה של הדתות השונות (בתי כנסת, כנסיות ומסגדים).
באותו האופן, עיצוב חלל המגורים הביתי מעביר מסר בדבר חשיבותם של חפצים בו ואופי השהות בו. כך למשל, העובדה שמרבית הרהיטים בסלון פונים לכיוון הטלוויזיה וזה אל זה ברוב הבתים, מרמזת על אופייה המקובל של השהות בסלון וטיב יחסי הגומלין שמתקיימים בעת השהות בו (למשל: צפייה משותפת בטלוויזיה, שיחה משפחתית, ועוד).
מדמיינים את המוזיאון
נפנה עכשיו להתבונן באתר האינטרנט של מוזיאון בחו"ל (כמו הלובר או מוזיאון ד'אורסיי בצרפת) ובאתר של מוזיאון ישראלי (כמו מוזיאון הכט בחיפה).
התבוננו בתמונות של חללי התצוגה, והתייחסו לסוגיות הבאות:
- השוואה בין הבית למוזיאון: האם עיצוב החללים במוזיאון מזכיר לכם את הסלון שלכם? במה הם שונים? במה הם דומים?
- הרגשה במבט ראשון: איזו הרגשה מעוררים בכם החללים הגבוהים והגדולים?
- סיפור החפצים: מה לדעתכם מספרים החפצים המוצגים במוזיאון? איזה סיפור הם יכולים לספר על התקופה או התרבות מהן הם מגיעים?
פעילות 2: מוזיאון הלובר - החיים בתוך ארמון
מוזיאון הלובר: ארמון מלכותי
מוזיאון הלובר שבפריז הנו המוזיאון הגדול והאייקוני ביותר בצרפת, ואחד מהמוזיאונים הגדולים, המפורסמים והוותיקים בעולם.
הלובר הוקם בתוך מבנה ששימש בעבר כארמון מלכותי צרפתי. החללים הגבוהים, המרווחים והמקושטים של המבנה משרים על המבקרים במוזיאון אווירה של יראת כבוד כלפי המוצגים.
עיצוב חלל המוזיאון מכוון להשפיע על חוויית המבקרים בו ולהטעין אותה בתחושת חגיגיות, על גבול הקדושה.
בפעילות זו (מאת: הדס נצר דגן), נחקור את הלובר כדוגמה ייחודית: נבחן את סיפור המעבר מארמון פרטי של מלכי צרפת למוזיאון לאומי ציבורי.
נתמקד באופן שבו המוצגים, האוספים והחלל (האדריכלות המפוארת שלו) מספרים את סיפורה של צרפת ומשפיעים על התחושה שלנו כמבקרים.
הפעילות:
מסע בזמן: ארמון מלכותי
- בקשו מהילדים לדמיין איך נראה ארמון – איך הוא נראה מבחוץ, איך נראים החדרים השונים בו, מה גודלם ואיך נראים המעברים והמסדרונות בו.
ניתן להציע לילדים לצייר את המוזיאון שהם רואים בעיני רוחם או ליצור אותו באמצעות חומר ממשי אחר (חימר, פלסטלינה, חול).
הראו לילדים תמונות של מבנה מוזיאון הלובר. האם הוא דומה או שונה מהארמון שהילדים דמיינו ויצרו?
\(\space\) - בקשו מהילדים לדמיין איך נראו חייהם של ילדים שגרו במבנה בעת ששימש כארמון מלכותי. איך נראה החדר שלהם, היכן ובמה שיחקו?
הסתכלו על תמונות של חלליו הפנימיים של המוזיאון. האם מזהים בהם את השימוש שהיה בהם בעבר למגורים? האם קל יותר עכשיו, או מסובך יותר, לדמיין את חייהם של הילדים שגרו במבנה זה?
\(\space\) - היכנסו לאתר מוזיאון הלובר וקחו חלק בסיור הוירטואלי.
הכירו את האורחים החשובים של הארמון: יצירות האמנות
הסבירו לילדים שהארמון המלכותי הפך לביתם של יצירות אמנות מכל העולם, שהן "אורחות כבוד" מיוחדות. בחרו יחד כמה יצירות מפורסמות וחקרו אותן:
בחירת הדמויות: הציגו תמונות של יצירות מפורסמות מהלובר כמו המונה ליזה, הונוס של מילו או פסל ניקה מסמותרקיה. בקשו מהילדים לבחור את היצירה שהכי מסקרנת אותם.
המצאת סיפור: התבוננו יחד על היצירה שבחרו. שאלו אותם: איזה סיפור היא מספרת? מי לדעתם היא האישה המסתורית בציור? ממה היא עשויה? איזה מסע היא עברה כדי להגיע ללובר? עודדו אותם להמציא סיפורים ודמויות משלהם סביב היצירה.
"ציד אוצרות" וירטואלי: השתמשו בסיור הווירטואלי של הלובר כדי למצוא יחד את היצירות שבחרתם. אתגרו את הילדים: "בואו נראה אם נצליח למצוא את המונה ליזה במסדרונות העצומים של הארמון!"
פעילות 3: מוזיאון ד'אורסיי - תחנה של אמנות
מוזיאון ד'אורסיי
מוזיאון ד'אורסיי שבפריז, בירת צרפת, הוא אחד ממרכזי האמנות החשובים בעולם. אבל האם ידעתם שפעם, במקום פסלים ותמונות, שקקו המבנה הזה קרונות רכבת והמוני נוסעים?
הפעילות הבאה (שנכתבה באמצעות בינה מלאכותית של Gemini 2.5 Flash) מזמינה אתכם ואת ילדיכם למסע דמיוני בזמן.
יחד, נצא לחקור את סיפורו המיוחד של המבנה, נבין כיצד תחנת רכבת הומה הפכה לאחד ממרכזי האמנות הגדולים בעולם.
נחקור כיצד המהפך הזה משקף את הקשר הצרפתי בין תעשייה, אדריכלות ואמנות, ונלמד על האוספים המפורסמים של אמנות צרפתית (כגון אימפרסיוניזם) השוכנים בו כיום.
בואו נצא לסיור שיספר לנו על המהפך המדהים הזה.
הפעילות:
דמיון מודרך: תחנת רכבת הומה
- בקשו מהילדים לדמיין תחנת רכבת גדולה ומרכזית: איזה רעשים הם שומעים? איך נראים האנשים? מה הריח באוויר? איך נראות הרכבות? נסו לצייר יחד את התמונה של תחנה הומה.
- הראו לילדים תמונות היסטוריות של תחנת הרכבת ד'אורסיי כפי שהייתה בעבר. האם התמונות דומות למה שדמיינו? האם הן שונות?
סיור וירטואלי במבנה:
- היכנסו לאתר מוזיאון ד'אורסיי וקחו חלק בסיור וירטואלי בחללים הפנימיים שלו.
- שאלו את הילדים: מה הדבר הראשון שאתם מזהים במבנה? האם יש משהו בתקרה או בקירות שמזכיר תחנת רכבת? האם אתם רואים שעון גדול? האם לדעתכם היו פעם רכבות בפנים?
- התבוננו במבנה המרשים של המוזיאון ונסו לזהות יחד היכן היו המסילות, היכן עמדו הנוסעים ואת הפלטפורמות.
חקר החפצים והסיפורים:
- המוזיאון מציג אוספים רבים של ציורים ופסלים. ספרו לילדים שבכל תחנת רכבת, יש מזוודות, וכל מזוודה מכילה סיפור. שאלו אותם: לו הייתה לכם מזוודה של אמנות, מה הייתם שמים בתוכה? איזה סיפור הייתם רוצים לספר?
- התבוננו יחד על יצירת אמנות אחת מהאוסף והמציאו סיפור על הציור. האם הסיפור הזה יכול להתאים למה שהיה בתחנת הרכבת בעבר?
- נסו לחשוב, מה יותר מרגש: מבנה שכולל אלפי אנשים שממהרים לתפוס את הרכבת, או מבנה שכולל אלפי יצירות שמחכות לגלות את הסיפורים שלהן?
פעילות 4: מוזיאון הכט - חוקרים, משווים ומגלים
מוזיאון הכט בחיפה
הביקור במוזיאון הוא חוויה מרגשת, אך הוא שונה מאוד מהתבוננות בתמונות באינטרנט. הפעילות שלפניכם נועדה לחדד את ההבדלים בין הדמיון למציאות, ולאפשר לילדים לחוות את המוזיאון בדרך עמוקה וחושית.
כשהילדים כבר מכירים את המוזיאון מהסיור הווירטואלי במוזיאונים הצרפתיים הגדולים (כמו הלובר וד'אורסיי), הגיע הזמן לבדוק את הציפיות שלהם מול המציאות במוזיאון הכט.
פעילות זו (מאת: הדס נצר דגן) תתמקד בבדיקת ההבדלים בין התמונות שראיתם של חללים עצומים בצרפת, לבין החלל האמיתי במוזיאון המקומי, גודלם של המוצגים והתחושות שהמקום מעורר בכם. נשווה את התחושה שמעורר אוסף אמנות אירופאי ענק (כמו בצרפת) לעומת אוסף ארכאולוגיה (כמו בהכט).
הפעילות:
בעת הגעתכם למוזיאון, התייחסו לנקודות הבאות:
דמיון מול מציאות: חפשו את המוצגים שבחרתם באתר המוזיאון ובדקו האם ניחשתם נכונה את גודלם.
התבוננו על חלל המוזיאון ונסו לחשוב האם ממדיו דומים או שונים לאלו שדמיינתם מתוך התמונות שראיתם.
השוואה חושית: בדקו איזו הרגשה משרה עליכם חלל המוזיאון וממדיו.
הקשיבו ל"סאונד" של המוזיאון – האם הוא רועש יותר או פחות מזה של הסביבה החיצונית לו?
הרהור ושאלות: נסו לברר מהי ההרגשה הקשורה בשהות במקום שקט יותר מסביבתו.
מדוע לדעתכם מוזיאונים הינם אתרים המאופיינים בשקט יחסי?
האם מוכרים לכם עוד מקומות שהנם רועשים פחות מסביבתם?
נסו לברר מהי ההרגשה הקשורה בשהות במקום שהינו שקט יותר מסביבתו?
מהם היתרונות והחסרונות הכרוכים בהתנהלות בסביבה השקטה יחסית של המוזיאון?
סיפורים מאחורי המוצגים: עודדו את הילדים לבחור מוצג אחד מהאתר שסקרן אותם במיוחד.
חפשו אותו במוזיאון והשוו אותו לתמונה שראיתם.
יחד, המציאו סיפור על המוצג: מי לדעתכם השתמש בו? מאיפה הוא הגיע? מה הוא ראה או עבר?
אמנות ורגשות: במהלך הסיור, בקשו מהילדים לבחור שלושה מוצגים שונים שמעוררים בהם רגשות מנוגדים (למשל: שמחה, עצב, סקרנות, או פחד).
נסו להבין יחד מדוע כל מוצג מעורר רגש שונה. האם זה הצבע? הצורה? הסיפור שמאחוריו?
שרטוט ואיור: ציידו את הילדים בדף נייר ובעיפרון.
עודדו אותם לבחור מוצג שמעניין אותם ולשרטט אותו במקום.
זו דרך מצוינת לשים לב לפרטים הקטנים של החפצים ולפתח יכולות התבוננות.
פעילות 5: מסע אל תוך עולם האוסָפים
חוקרים ויוצרים: מסע אל תוך עולם האוספים
האם גם לילדכם יש אוסף של אבנים, מדבקות או בובות?
הנטייה האנושית לאסוף חפצי ערך, לשמר אותם ולהציגם, היא הוויה המוכרת לילדים כבר מגיל צעיר.
פעילות זו (מאת: הדס נצר דגן) עוסקת בנטייה האנושית לאסוף חפצי ערך, לשמרם ולהציגם. ההגדרה מהו חפץ בעל ערך ומהו הערך המיוחס לו משתנה ממקום למקום, מזמן לזמן ומאדם לאדם. נטייה זו היא העומדת בבסיס קיומו של המוזיאון כמוסד שבו קיימים אוספים של מוצגים שנשמרים ומוצגים לעיני המבקרים. בצרפת, אוספים פרטיים שהיו שייכים למלכים ולאצולה הפכו לאוספים לאומיים לאחר המהפכה.
בפעילות זו, נחקור את האוסף האישי של הילדים ונשווה אותו לאוספים מפוארים בצרפת, תוך בחינה כיצד מוזיאונים צרפתיים ממיינים ומציגים את האוספים שלהם בצורה ייחודית.
מקורו של המושג "מוזיאון" במילה היוונית העתיקה Μουσεῖον, שמשמעה "היכל המוזות". זאת אומרת, מקום שהמוזה שוֹרָה בו ושניתן לקבל או לחוש בו השראה.
הנטייה לאסוף חפצים, שהוגדרו כאוצרות, אפיינה בעיקר אצילים שממונם אפשר להם בעלות על חפצי ערך, גודל ביתם והפאר שבו איפשרו את הצגתם באופן ששימש להאדיר את שמם של בעלי הבית ואת עושרם.
בתקופה המודרנית הפכו המוזיאונים בהדרגה למוסדות שעסקו בשימור המורשת ובהצגתה בפני הציבור. עם התפתחות תחום המוזיאולוגיה התפתחה הפרדה בין סוגים שונים של מוזיאונים המתמחים בהצגת אוספים של מוצגים בתחומי דעת מובחנים: אומנות, ארכיאולוגיה, מדע, תרבות, ועוד.
במהלך המאה ה-20 החלו המוזיאונים והעומדים בראשם לראות את ייעודם לא רק בשימור המורשת אלא גם כמוסדות חינוך, מחקר, למידה ופנאי.
תיאור היסטורי קצר זה מוצג לעיונכם – ההורים – על מנת שתוכלו לספר על כך לילדים, אולם לא לפני שנערוך עמם פעילות שתסייע להם להתחבר להוויה של מוזיאון דרך הנטייה שלהם עצמם לאסוף חפצים, לשמרם ולהציגם.
הפעילות:
חוקרים את האוסף שלי – פעילות זו מיועדת לילדים שיש להם אוסף משלהם.
אם ברשותם של ילדכם / ילדתכם קיים אוסף בקשו מהם להציג אותו בפניכם.
שוחחו עם הילד/ה אודות השאלות הבאות:
- כיצד הגיע לידי הילד/ה? מהו?
- התעכבו על כל פריט ופריט – מהי משמעותו (הכללית ובעיני הילד/ה),
ערכו בעיניו או בעיניה,
האם הינו בר החלפה ובאילו תנאים. - האם מדובר באוסף שלם או חלקי – אילו פריטים חסרים בו, מי מגדיר מהו אוסף שלם, כיצד ניתן להשלימו (רכישה, החלפה, מציאה)?
- כיצד מרגיש/ה הילד/ה עם היותו או היותה בעלים של אוסף כזה – האם הוא גורם לתחושת הנאה, גאווה, כבוד או אולי רגשות אחרים?
- האם לעוד ילדים או ילדות ישנם אוספים דומים או שונים לזה?
- מה היא או הוא אוהבים לעשות ביחס לאוסף שלהם במפגש עם ילדים וילדות אחרים – האם אוהבים להציגו בפני אורחים המבקרים בביתם, לשחק ביחד בפריטים השונים, להחליף ביניהם פריטים, להשאיל פריטים לחבר או לחברה?
- כיצד נשמר האוסף שלהם בחדרם – האם באופן שמבטיח את שימורו או את הצגתו בפני אחרים?
- האם מותר לגעת באוסף שלהם, למי ובאילו תנאים?
- מה עשוי ללמוד מי שמבקר בחדר הילד/ה וצופה באוסף על בעליו – מה היא או הוא אוהבים ,במה הם מתעניינים, מה חשוב ובעל ערך בעיניהם, כיצד הם שומרים ומטפלים באוסף שלהם?
- מה היו רוצים שיחשוב אודותיהם מי שמבקר בחדרם ומתבונן בו ובאוסף שברשותם?
בעקבות שיחה זו אתם יכולים לספר לילדים על אופיו של המוזיאון כמקום שבו נאספים, נשמרים ומוצגים לקהל הרחב חפצים שונים.
תוכלו לקשור בין תשובות הילדים לשאלות המפורטות למעלה לבין התכנים המפורטים למעלה אודות ההיסטוריה של המוזיאונים.
בנוסף, נסו לחשוב עם הילד/ה אם הוא או היא מרוצים מאופן השמירה וההצגה של האוסף שלהם בחדרם, והאם היו רוצים לשנות משהו בעניין זה: לשנות את המיקום של האוסף, את הנראות שלו או לאפסנו במקום שבו יישמר טוב יותר.
יוצרים אוסף – פעילות זו מיועדת לילדים שאין להם אוסף משלהם.
חישבו עם הילדים על משהו שתוכלו לאסוף ביחד: צדפים מחוף הים, אבנים מיוחדות משדה סמוך, פרחי בר (שאינם מוגנים) (*) ועוד. צאו עם הילדים לאתר שתבחרו לשם האיסוף.
מיינו את מה שאספתם על פי קריטריונים שתחליטו עליהם ביחד: גודל, צבע, היכן נמצאו, נדירוּּת, וכד'.
חישבו עם הילדים כיצד יהיה נכון לשמור על האוסף שייצרתם ולהציגו, בהתחשב במאפייני הבית וגודלו, היקף האוסף וממדיו, אלמנטים שתרצו להבליט או להסוות, רמת השימור שנדרשת למוצגים, ומידת הנגישות הרצויה של המבקרים ובני הבית אליהם, ועוד שיקולים אסתטיים ופרקטיים שייראו לכם משמעותיים לעניין זה.
על מנת לתכנן את התצוגה וללמוד על אופני הצגת מוצגים ואוספים במוזיאונים תוכלו להתבונן באתרים של מוזיאונים.
כאשר תתבוננו עם הילדים על פתרונות התצוגה השונים נסו לברר עם הילדים מהן התכונות של כל פתרון ועל איזה צרכים הוא עונה (מגן על המוצר מפני מגע או גניבה, מבליט אותו, מגביה אותו, מאיר אותו, ועוד).
תכננו את תצוגת האוסף ביחד עם הילד/ה ובצעו אותה בהתאם.
בקרו עם הילדים באתרים של מוזיאונים בארץ ובעולם (ובעיקר בצרפת), כדי להמחיש להם כיצד נראה מוזיאון ומה מהות האוספים בו.
(*) ייבוש פרחים: את פרחי הבר ניתן לייבש, אם תבחרו בכך, וליצור אוסף של פרחי בר מיובשים, אשר יישמרו זמן רב יותר מפרחים טריים.
להלן ההוראות לייבוש הפרחים:
ניתן לאסוף פרחים בגינה או בשדה ולייבשם בין שני דפי עיתון הלחוצים בתוך ספר עב כרס, בעל כריכה קשה. לפרחים לוקח כעשרה ימים להתייבש באופן מוחלט.
לאחר מכן, כדאי לרסס עליהם לק (לשימור). ישנן דרכים נוספות לייבש פרחים. קיים חומר בשם "סיליקה ג'ל". זהו חומר סופח לחות בתצורת גרגרים. מטביעים את הפרח בתוך החומר לכמה ימים בקופסה סגורה, והחומר סופג את הלחות ומשאיר את הפרח בצורתו הטבעית.
פעילות 6: נותנים ומקבלים: סיפורו של מוזיאון הכט
נתינה ותרומה
הפעילות מציגה את סיפור ההקמה של מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה וקושרת בינו לבין ערכים של אלטרואיזם ותרומה לחברה כפי שהם מוכרים ומובנים לילדים מחיי היום-יום שלהם. דרך מוזיאון הכט, נדון בשאלה כיצד אוספים פרטיים הופכים לנחלת הכלל.
שאלה זו רלוונטית במיוחד לצרפת, שם אוספים פרטיים עצומים של מלכים ואצילים הפכו למוזיאונים לאומיים (כגון הלובר) לאחר המהפכה הצרפתית, והוגדרו כ"תרומה" לחברה.
רצוי לקיים פעילות זו (מאת: הדס נצר דגן) כהכנה לביקור וכהמשך לפעילות "אוספים". ניתן לקיימה בדרך למוזיאון או אפילו בעת ההגעה והכניסה אליו.
הפעילות:
סיפור ההקמה של מוזיאון הכט דומה במידה רבה לתהליכים ההיסטוריים שבבסיס הקמתם של מוזיאונים רבים בעולם.
המוזיאון הוקם עקב החלטתו של ד"ר ראובן הכט להעמיד את אוסף האומנות והארכיאולוגיה שאסף במהלך חייו לרשות הציבור.
- קראו אודות תהליך הקמת המוזיאון כפי שהוא מתואר באתר המוזיאון.
- ספרו לילדים את הסיפור, תוך שאתם מקשרים אותו להיסטוריה של המוזיאונים, כפי שתוארה בפעילות "אוספים" ולחוויה שלהם עצמם כמי שהתנסו או עדיין מתנסים באיסוף, שימור והצגה של אוסף חפצים הקרוב לליבם.
- נסו לחשוב עמם מדוע החליט ראובן הכט לתרום את האוספים שלו ולסייע בהקמת המוזיאון.
- שוחחו על השאלה מה אנשים מרוויחים כשהם תורמים משהו משלהם למישהו אחר או לחברה כולה?
- האם מצב כזה מוכר לילדים מחיי היומיום? נסו לחשוב עמם על מצבים שבהם תרמו משהו למישהו אחר (חלקו ממתק שהביאו איתם לגן עם חבר/ה, תרמו משחק או בגד לנזקקים, סייעו למישהו שביקש עזרה, ועוד)
- כיצד הרגישו כאשר עשו זאת? האם מדובר בתחושה נעימה, ומדוע?
- אם יש באפשרותכם, ספרו להם על התנסות שלכם בנתינה ובתרומה לזולת (בהווה או בעבר, כמבוגרים וכילדים) ועל התחושות הכרוכות בכך, המחירים והרווחים.
- ניתן לחבר את השיחה לסוגיה של יחסי הורים וילדים או סבים / סבתות ונכדים, המבוססים מחד על נתינה והקרבה והמתגמלים מאידך בסיפוק, אהבה וקירבה.