מוזיאונים במצרים: חקר חפצים וטכנולוגיות קדומות
דף זה משמש כמרכז ידע לכל הפעילויות שלנו העוסקות בעתיקות, אמנות ומיתולוגיה מצרית, כשהמוזיאון הוא נקודת המוצא שלנו למחקר.
כאן תוכלו למצוא קישורים לפעילויות המבוססות על מוצגים ארכיאולוגיים ממוזיאונים, כולל הצצה אל עולמם של משחקים וצעצועים בני אלפי שנים, וכן היכרות עם המיתולוגיה המצרית דרך סיפורים מרתקים.
בנוסף, נצא למסע חקר של המלאכות הקדומות: נייר הפפירוס, שהוא אחת היצירות החשובות ביותר שמוצגות במוזיאונים, משמש לנו כנקודת מוצא להבנת החיים והאומנות במצרים העתיקה.

פעילות 1: המיתולוגיה המצרית - בעדשת המוזיאון
מיתולוגיה במוזיאון: מגלים את האלים שמאחורי המוצגים
הפעילות (מאת: הדס נצר דגן) עוסקת בהיכרות עם המיתולוגיה המצרית.
נכיר את האלים המצריים ואת סיפור בריאת העולם על פי המיתולוגיה המצרית.
באופן זה נאפשר לילדים להכיר את הסיפורים והדמויות העומדים מאחורי המוצגים הארכיאולוגיים שמוצגים בקומה השנייה של מוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה.
רקע להורים
המיתולוגיה המצרית הנה אסופה של סיפורים דתיים שהתפתחו במשך כ-3,000 שנה במצרים העתיקה.
הסיפורים כוללים מיתוסים רבים ומגוון של אמונות ומנהגים.
סיפורים מיתולוגיים של עמים עוסקים בשאלות יסוד של הקיום האנושי כגון:
כיצד נברא העולם?
מנין הגענו לכאן ולאיזו תכלית?
מדוע אנשים נולדים ומתים ומה, אם בכלל, קורה לאחר המוות?
מהו מקומו של האדם בעולם ומהן הזיקות שלו לטבע ולעולם החי?
מדוע אנשים שונים אלו מאלה בתכונותיהם, במראם ובגורלם?
ועוד שאלות רבות ושונות.
הסיפורים המיתולוגיים מציעים תשובות לשאלות אלו והן הבסיס לאמונות, ערכים, מנהגים, טקסים ואורחות החיים הנהוגים בקרב כל עם.
כמו רוב מיתוסי העולם, גם הסיפורים המצריים מגוללים את קורותיהם של אלים ויצורים על-טבעיים שונים, בבריאת העולם, במקומם של בני האדם בו ובזיקות ביניהם לבין האלים ובין עולם החיים ועולם המתים.
לתשומת לבכם, במיתולוגיה המצרית ישנו עיסוק נרחב בסוגיות של חיים ומוות.
מניסיוננו, בנושא זה ישנן לכל הורה והורה עמדות וקווים אדומים לגבי נכונותם לחשוף את ילדיהם אליו.
מדובר בשאלה סבוכה הקשורה בתפיסת עולמם של ההורים, במידת המוכנות של הילדים להתמודד עם נושאים מעין אלו, במידת החשיפה של הילדים לנושא עקב נסיבות החיים, במידת העניין של הילדים בשאלות מעין אלו, ועוד.
אתם מוזמנים לעשות שימוש בסיפורים בכפוף לתפיסת עולמכם, לקווים האדומים שלכם ולצרכים וליכולות של ילדיכם, כפי שהינכם מכירים ומבינים אותם.
הפעילות:
- קראו לילדים את סיפור בריאת העולם על פי המיתולוגיה המצרית (המלצה: "מצרים העתיקה – מיתוסים ואגדות עמים", הוצאת ש. פרידמן), או לפי כל סיפור אחר על פי בחירתכם.
\(\space\) - חפשו יחדיו תמונות ותיאור האלים והאלות השונים, תכונותיהם והתחומים שבהם הם "מתמחים".
\(\space\) - הציעו לילדים לבחור דמות של אחד האלים, האלות או הדמויות. חפשו עליה מידע נוסף.
התבוננו יחדיו על הדמות ושוחחו עמם על השאלות הבאות:מדוע בחרו בדמות זו? מה יש בה או בו שמדבר אליהם, ומדוע?
\(\space\)
ניתן ליצור "גלריה" אישית של תמונות של אלים, אלות ודמויות מן המיתולוגיה המצרית הצבועות ומעוצבות על פי בחירתם של הילדים ופרשנותם/
(שימו לב לכך שבאמצעות תהליך היצירה יכולים הילדים להדגיש ממדים שהם אוהבים ולטשטש ממדים שאינם אוהבים בדמויות השונות.
גם זו דרך להתמודד עם השאלה לאילו ממדים במיתולוגיה המצרית נכון לחשוף את ילדכם / ילדתכם.)
\(\space\) קחו עמכם לביקור במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה את תמונות האלים וחפשו מוצגים העוסקים בהם בתצוגה. כאשר תמצאו מוצגים כאלו ניתן לשוחח עם הילדים על השאלות שלהלן:
\(\space\)
א. מהו המוצג שבו או עליו נמצאת הדמות?
למה שימש המוצג ומהי המשמעות של השילוב בין התפקיד השימושי של המוצג והמשמעות של הדמות המיתולוגית שהוא נושא.
\(\space\)
ב. מהו הדמיון ו/או השוני בין התמונה / האיור שהורדנו מהרשת לבין המוצג? מהן לדעתכם הסיבות לשוני?
(כאן המקום לדבר:
על ווריאציות שונות של ייצוגים של דמויות,
על ההבדלים בין תמונה / איור לבין תבליט או פסל,
על מידת ההשתמרות של חפצים עתיקים,
על ממדי המוצג במציאות' לעומת איך שהוא נתפס בדמיון לאור הסיפור המיתולוגי, ועוד).
פעילות 2: משחקים וצעצועים - חיי הילדים במצרים הקדומה
משחקים וצעצועים בעת העתיקה
הפעילות שלהלן (מאת: הדס נצר דגן) מבוססת על התבוננות במוצגים המצויים בארון מספר 51 בקומה השנייה של מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. כל המוצגים הינם ממצאים ארכיאולוגיים ששימשו כמשחקים וצעצועים בעת העתיקה.
הצפייה במוצגים מהווה הזדמנות לילדים לדמיין ולחשוב כיצד נראו חיי היומיום של ילדים בעת העתיקה.
החשיבה על ממדים של דמיון ושוני, בין חיי הילדים במצרים העתיקה לבין אלו של הילדים כיום, מאפשרת לקרב את תכני התצוגה לעולמם של הילדים ולהפוך אותה לרלוונטית לעולמם ולתחומי העניין שלהם.
הפעילות:
- התבוננו עם הילדים על המוצגים בארון מספר 51 ונסו לדמיין למה שימש כל מוצג.
\(\space\) - בדקו את הרעיונות שהעליתם ביחד לגבי כל מוצג למול רשימת המוצגים שבוויטרינה.
\(\space\) - נסו לדמיין איך נראתה שגרת היומיום של הילדים ששיחקו בצעצועים המוצגים בוויטרינה:
- מה היה סדר היום שלהם?
\(\space\) - במה הם עסקו? (עבדו, למדו, שיחקו, ועוד)
\(\space\) - עם מי הם שיחקו (ועם מי לא – למי היה מותר לשחק עם מי)?
\(\space\) - כיצד הם נראו? (לבוש, שיער, מראה אופייני לבנים ולבנות).
\(\space\) - איך נראה היה ביתם?
\(\space\) - עם מי התגוררו והיכן שמרו את חפציהם?
\(\space\) - האם מאפייני הילדוּת הללו היו זהים לבנים ולבנות בעת העתיקה?
\(\space\)
- מה היה סדר היום שלהם?
- הציעו לילדים לצייר את דמויותיהם של הילדים או הילדות שראו בדמיונם.
\(\space\) - קראו לילדים את הספר "סיפורה של קלאופטרה" מאת אדל ג'ראס.
- בדקו אם המציאות המתוארת בספר דומה או שונה לתשובות שנתתם לשאלות שנשאלו בחלק הקודם.
\(\space\) - נסו לחשוב על המשמעויות הקשורות בחיים בחברה עם חלוקה מעמדית כמתואר בסיפור, אשר בה ילדים וילדות מחויבים לעבוד בהתאם למעמד שאליו נולדו, ומסלול חייהם נקבע מראש.
- בדקו אם המציאות המתוארת בספר דומה או שונה לתשובות שנתתם לשאלות שנשאלו בחלק הקודם.
פעילות 3: מלאכות קדומות - יצירה בנייר
מלאכות קדומות ונייר פפירוס
דף פעילות זה (מאת: רוני גונן – עירון) מוקדש למלאכות שאפשרו את קיומה ושגשוגה של התרבות המצרית.
תכירו את הקשר שבין הקרקע הפורייה של הנילוס לגידולים החקלאיים (חיטה, פשתן ופפירוס).
הפעילות המרכזית מתמקדת בנייר הפפירוס – שהוא מלאכת היצירה הקדומה ביותר של המצרים, ואשר שינה את עולם הכתיבה.
כמחווה למלאכה זו, אנו מתנסים ביצירה עם נייר בטכניקות שונות, ולומדים על חומר הגלם הקדום.
רקע להורים
הצלחתה של התרבות המצרית נבעה מניצול מקסימלי של תנאי השטח לטובת חקלאות: הקרקע הפוריה (כתוצאה מגלישתו של הנילוס לאזור הדלתא), שימוש מתקדם בתעלות השקיה ומזג אוויר חם. כל אלו איפשרו גידול כמויות גדולות של מזון וכן איפשרו להקדיש זמן לתחומים נוספים.
המחזוריות החקלאית אירגנה את חיי המצרים הקדמונים, והם חילקו את השנה לשלוש עונות עיקריות – שטפון, זריעה וקציר. בין הגידולים החקלאיים שהתאימו למחזוריות זו היו חיטה ושעורה, מהן הכינו לחם ובירה, פִּשְתָּה, אשר שמשה לסיבים מהם טוו חוטים שנארגו לבדים (בדי פִּשְתָּן), ופפירוס, ממנו יצרו נייר לראשונה.
ייצור נייר הפפירוס היה מלאכה קדומה מהותית ומהפכנית.
הפעילות הבאה משתמשת בהקשר של הפפירוס כדי להדגים איך התרבות המצרית ניצלה חומרי גלם טבעיים (צמח הפפירוס) כדי ליצור חומרים מורכבים (נייר), וזה בדיוק מהות המלאכות הקדומות – טוויה, אריגה, יצירת כלי חרס וייצור נייר.
הפעילות:
- נייר הפפירוס שונה מאוד מהנייר המולבן בו אנו משתמשים כיום.
ניתן ליצור יצירות שונות בנייר – באמצעות קירוע, גזירה, חיתוך (באמצעות מחוררים שונים), קיפול, גלגול וקימוט ולהדביקם כך שיווצרו טקסטורות שונות על גבי משטח העבודה.
הפעילות יכולה לסייע בשיפור מיומנויות מוטוריקה עדינה, כאשר היא מבוצעת באופן מונחה או כיצירה משותפת עם מבוגר.
\(\space\) - פעילויות נוספות מומלצות עם נייר – יצירת פסיפס, אוריגאמי ויצירת כרטיסי ברכה מקושטים בנייר.