מוזיאונים באפריקה: שימור הסיפורים, הסמלים והיצירה

מוזיאון הוא חלון לעבר, אבל באפריקה, האמנות והמורשת לעיתים קרובות נמצאות בלב הקהילה ולא מאחורי קיר זכוכית.
בדף זה אנו חוקרים את הדרך שבה תרבויות אפריקאיות משמרות את הסיפורים שלהן: דרך מסכות טקסיות שהוצגו בעבר בטקסים, ועד לאמנות שימושית שמספרת סיפורים יום-יומיים.
בואו נצא למסע וירטואלי אל אולמות התצוגה המרתקים של היבשת.

 מסכות מכל העולם: היכרות עם סוגים ושימושים

אולי שמתם לב לעובדה כי בתרבויות שונות, ולא משנה לאיזו יבשת היא שייכת, קיימת מסורת יצירת מסכות.
למה יצירת מסכות כל כך פופולארית?
היכרות שלנו עם אדם אחר מתחילה מהערכה ויזואלית של קווי פניו – קווי פנים מבחינים אתניות, גיל, השתייכות חברתית, מצב רוח ועוד.

דמיינו שאתם עומדים מול מסיכה עוצמתית במוזיאון!
מסיכות אלו לא נחשבו בעבר "אמנות לתצוגה", אלא כלי טקסי ש"החזיק" רוח או אב קדמון – מנהג מרכזי בטקסים של קהילות רבות באפריקה.
היום הן מוצגות במוזיאונים מרחבי העולם.

בפעילות זו (מאת: ד"ר יוליה וורובייצ’יק) נחקור את משמעותן העמוקה של המסיכות, נלמד כיצד הצורות והחומרים מספרים סיפור על האמונות והערכים של אפריקה המסורתית, וניצור מסיכה אישית שתייצג כוח או רעיון – ממש כמו פריט מוזיאוני.

בואו נראה כמה מסכות שונות:

יפן

מסכות יפניות משקפות את הגישה הכללית של היפנים לחוויות הרגשיות.

הקרנבל בברזיל

מסכה שמיועדת לקרנבל ברזילאי

פסטיבל ונציה, איטליה

מסכה איטלקית מושקעת מאוד, מיועדת לקרנבל בוונציה

מקסיקו

מסכות מקסיקניות

עם זאת, את השימוש הנרחב ביותר במסכות אנחנו רואים במדינות יבשת אפריקה. ואין זה במקרה.
עד היום שימוש במסכות הוא הכרחי בכל הטקסים המרהיבים שמלווים את האירועים החשובים בחיים של התושבים המקומיים:
הולדה של תינוק חדש, טקסי חניכה, טקסי נישואים, חווית אמהות, שינוי בסטאטוס חברתי, מוות וטקס לוויה – כל האירועים האלה מקבלים השתקפות סמלית של הריקודים הפולחניים עם מסכות.

מיקומה של מסכה אפריקאית, על הגוף של בן האדם, יכול להשתנות.
מסכה אפשר לשים על הפנים או על המצח, בחלק העליון של הראש, או לכסות את כל הראש כמו קסדה.
יתר על כן, את המסכה ניתן להצמיד לכתף, לברך, או בכלל רק להחזיק ביד מול הפנים.

בצד שמאל נראה כמה דוגמאות למסכות אפריקאיות.

הפעילות:

הכנת מסכות

כפי שרואים בתמונות, מסכות אפריקאיות עשויות מעץ.

בהפעלות יצירה עם ילדים ניתן להשתמש בנייר, בריסטול, קרטון.
כמו כן, ניתן לקשט מסכה באמצעות טכניקת הדבקה רגילה (מדבקות, נצנצים, חרוזים ועוד), טכניקת דקופאז’ או בצביעה.

מסיכת פסיפס: אמנות השבר המחובר

במוזיאונים רבים באפריקה ובעולם, מוצגות עבודות פסיפס שנוצרו מחתיכות קטנות של חומרים (אבנים, זכוכית, או קרמיקה) המחוברות יחד ליצירת שלם מרשים.
טכניקה זו, המדגישה את היופי שבשילוב חומרים שונים, מחברת אותנו לשיטות העיצוב המסורתיות ביבשת.
בפעילות זו (מאת: ד"ר יוליה וורובייצ’יק) נלמד ליצור מסיכה סמלית, כמעט כמו יצירת מוזיאון, באמצעות טכניקת הפסיפס – נגזור חתיכות נייר קטנות וצבעוניות וניצור מהן דפוסים ייחודיים ומלאי משמעות.

פעילות זו אינה עוסקת ביצירת מסכה אפריקאית, אלא מספקת התנסות בסיסית שיכולה לסייע בפעילויות מסובכות בעתיד.
פעילות זו מתאימה אפילו לילדים קטנים והיא מפתחת סבלנות, דייקנות, עקביות ודמיון.

הפעילות:

ציוד וחומרים לפעילות:

    • בריסטול צבעוני (צבעים בהירים כמו ירקרק, צהבהב, ורדרד, תכלת)  בגודל A4.
      \(\space\)
    • טושים על בסיס מים לפחות 21 צבעים (או צבעים מסוג "פנדה", גם הם לא פחות מ-21).
      \(\space\)
    • עפרון
      \(\space\)
    • מספריים בגדלים שונים.
      \(\space\)
    • המון פנטזיה

הכנה:

1. בעזרת ההורים: מקפלים דף A4 אחד לאורך.

2. בדף מקופל,  כשהקיפול בצד שמאל, ההורים מציירים בצורה חופשית חצי-פנים:
לחי, עין אחת, חצי של פה וחצי של אף, שיערות-קוצים.

(אני ציירתי בטוש אדום כדי שתראו יותר טוב, אך מציעה לצייר בעפרון כי תמיד אפשר לתקן.
בכל מקרה, הצד שאנחנו עובדים איתו עכשיו – הוא הצד הפנימי של המסכה).

3. ההורים גוזרים:

    1. גוזרים מסביב במספריים גדולים.
    2. גוזרים את העיניים (שניים ביחד כי הדף מקופל) במספרים קטנים.
      כדי לגזור עיניים בצורה מדויקת, קודם מחוררים חור באמצע של עין באמצעות מספריים קטנים ואחר-כך מרחיבים את החור.
    3. בקצה העין משאירים "ריסים" כפי שזה נראה בדוגמה.
    4. מסיימים לגזור.

1

2

3

4

4. הורים וילדים ביחד, פותחים את המסכה והופכים אותה כך שלפנינו הצד הנקי.

5. בעזרת ההורים:

    1. ההורים מצייר מעין חלקי "פסיפס" חופשים על המסכה.
    2. ההורים מסייעים לילדים לצבוע את השפתיים ואת הריסים בהתאם.
      ניתן לעשות זאת בשני צדדי המסכה.
      בינתיים לא מקפלים את הריסים.

1

2

3

6. בשלב זה המסכה עוברת לידיים של הילדים.
מבקשים מהם לבחור צבע אחד (במקרה, נבחר כחול) ולצבוע קטעים בודדים פה ושם בצורה חופשית.

אחר-כך, מבקשים שוב לבחור צבע (נבחר סגול) והפעם מעמידים תנאי קטן: כל קטע סגול יהיה צמוד לקטע כחול.

בכל שלב נוסף, מוסיפים צבע (לפי בחירה של הילד) ומוסיפים תנאי:
למשל, נבחר צבע צהוב – מבקשים שיהיה צמוד גם הוא לצבע הכחול, בצד אחר.
צבע אדום – שייצמד לצהוב.
צבע ירוק – שייצמד לאדום.
בסוף, נשארים קטעי פסיפס בודדים וניתן לצבוע אותם בכל צבע רצוי:
ורוד, תכלת וכו'…

לגימור: מקפלים את הריסים השחורים כלפי מעלה וצובעים שיער.

פעילות יצירת מסכה זו – היא "נגיעה בעשיית מסכות", יצירה קצרת טווח.

ניתן להכין מראש מספר דוגמאות ריקות (לצלם במכונת צילום או להדפיס) ולהעסיק את הילדים ביצירה, כפעילות במסגרת יום הולדת.

אחר-כך, להציע לילדים להשוות מסכות.
לארגן מעין תחרות עם פרסים: מסכה מסודרת ביותר, מסכה בהירה ביותר, כהה ביותר, מסכה שצבע מסוים גובר על צבעים אחרים – תמיד אפשר למצוא משהו מיוחד בכל עבודת יצירה.

זהו סוג של יצירה שמתאימה, כמובן, לחג פורים.

במהלך העבודה, ניתן לשוחח ולהתנסות בנושא צבעים.

דוגמה נוספת למסכה:

 

 

לאחר הכנת שלב זה, המסכה מוכנה לצביעה.

לאחר גזירה

עין וריסים

הכנה לפסיפס

מציינים שפתיים

עיניים ופה

אמנות דקורטיבית – מסכה על בסיס בלון

האם שמתם לב במוזיאון למבנה התלת-ממדי והעמוק של המסכות האפריקאיות המגולפות בעץ?
מסכות אלו נוצרו כדי להקרין כוח ונוכחות בזמן טקסים.
בפעילות יצירה זו (מאת: ד"ר יוליה וורובייצ’יק), נחקור את נושא הפיסול והנפח, וניצור מסיכה בעלת צורה עגולה ובולטת באמצעות בלון.
זוהי דרך נהדרת לחוות את אתגר הפיסול, המקובל כל כך באמנות המסורתית של מערב אפריקה, ולהבין כיצד מעניקים נפח וחיים לחומרים.

מסכה דקורטיבית היא לרוב מסכת קישוט.
עשיית מסכה כזאת – זהו תהליך רב-שלבי, אשר דורש סבלנות.
אך התוצאה שווה כל מאמץ.
אין גבול לדמיון במסכות מסוג זה.

המסכה שבדוגמה מזכירה אולי פני חייזר, אך קישוט נייר פרחוני מוסיף לה פן של יצירת אמנות דקורטיבית.

הפעילות:

ציוד וחומרים לפעילות:

  • בלון רגיל מנופח
    \(\space\)
  • דבק לבן (פלסטי) ומים כדי למהול אותו
    \(\space\)
  • מכחול רחב
    \(\space\)
  • 2 עיתונים "שמנים" בשתי שפות שונות (עברית ואנגלית, עברית וערבית, עברית ורוסית).
    זאת – כדי להבדיל בין שכבות במהלך הדבקה.
    את דפי העיתון נצטרך לקרוע לרצועות וחתיכות לא גדולות.
    \(\space\)
  • מספריים
    \(\space\)
  • תבנית אלומיניום חד פעמי
    \(\space\)
  • מעט שמן (סויה, קנולה)
    \(\space\)
  • כיסוי ניילון לשולחן
    (ניתן להשתמש בשקית: לחתוך בצדדים ולפתוח)

כפי שאמרנו,
את גוף המסכה אנחנו יוצרים מפסי נייר עיתון קרוע, אשר מדביקים מסביב לבלון מנופח.
מכל בלון ניתן ליצור שתי מסכות.

קיימות שתי שיטות עיקריות להדבקת וייבוש נייר על משטחו של בלון מנופח.
בחרו את האפשרות המתאימה.
בכל מקרה, האזור שמסביב לצ'ופצ'יק נשאר נקי מהדבקה.

תלייה

ניתן לתלות בלון ולייבש כל שכבת נייר בתלייה.

העמדה

אפשר להעמיד בלון על צנצנת או קערה.
להדביק ולייבש כל שכבת נייר בעמידה.

1. הכנת סביבת העבודה

ערימות ניירות עיתון

קורעים דפי עיתון (שני עיתונים בשפות שונות).
לשם כך יש להכין שתי ערמות של עיתון קרוע.

מריחת שמן

טובלים את קצות האצבעות בשמן צמחי ומורחים שכבה דקה-דקה על כל הבלון.
זאת, כדי להקל על ההפרדה העתידית בין הבלון לבין המסכה.

2. במגש אלומיניום, מוהלים דבק עם מעט מים.
עושים זאת, מכוון שהדבק בדרך כלל סמיך מדי ובמצב כזה אינו נספג מהר בנייר.
טובלים בדבק את רצועות נייר העיתון ומניחים על הבלון.

קיימות מספר אפשרויות הדבקה.
בחרו את האפשרות המתאימה.

1

באמצעות מכחול

2

ניתן להעביר דבק גם מעל וגם מתחת לרצועת העיתון

3

ניתן לעבוד בידיים

אחרי הדבקת כל שכבה, משאירים אותה להתייבש על הבלון (בתלייה או בעמידה), וזה לוקח זמן.

כששכבה כבר יבשה, מדביקים שכבה שנייה מעיתון בשפה אחרת, כדי לזהות מקומות בהם לא הדבקנו. 

כך מדביקים לפחות 10-12 שכבות. 

חשוב מאוד לא למהר: עבודה בחיפזון אינה מובילה לתוצאה טובה. 

1

מדביקים שכבה…

2

ועוד שכבה…

3

מתקרבים לסיום של ההדבקות…

מדביקים שכבה אחרונה –
ואחרי שהיא יבשה לחלוטין… 
בודקים, האם הבלון נפרד בקלות משכבת העיתונים. 

במידה וכן, גוזרים במספריים מסביב לצ'ופצ'יק של הבלון.
הבלון מתכווץ מיד ואנחנו מקבלים "העתק" קשיח שלו, אשר עשוי מנייר עיתון.

1

בודקים…

2

בודקים…

3

גוזרים את הבלון

3. חותכים את הדוגמה לשני חצאים.
כדי להקל על גזירה, כדאי לסמן קו ולגזור בהתאם.

1

חיתוך

2

כך נראים שני החצאים מבחוץ

3

וכך הם נראים מבפנים

4

עכשיו, כל חצי כבר מזכיר צורת מסכה של סָיָף.

4. כעת נעבור לשלב הכייפי ביותר והפשוט ביותר – הצביעה.

1

צובעים את החצאים משני הצדדים בצבע לבן.
באותה ההזדמנות מתקנים / מיישרים את הקו התחתון של המסכה.

2

מצמידים את המסכה לפנים ומתכננים בעפרון מקומות משוערים לעיניים ולשפתיים.
רק אח"כ יוצרים חורים, באמצעות מספריים או במרצע. 

3

גוזרים פתח לפה, באמצעות מספריים גדולים וקטנים.

4

גוזרים פתחים לעיניים.

5. הדבקת נייר צבעוני.
כשהבסיס של המסכה מוכן (צבוע בלבן, יבש לחלוטין), ניתן להדביק נייר צבעוני. 

אנחנו צריכים נייר דק
(מתאים מאוד נייר עטיפה מהסופרמרקט). 

1

פשוט מורחים דבק על פני המסכה ומצמידים נייר.

2

באופן טבעי במהלך העבודה, נוצרים קימוטי נייר.
הדבר אינו מפריע, אלא ההפך, מוסיף יופי.

3

מקפלים את השוליים של נייר העטיפה פנימה
(בצורה חופשית, כאן כבר לא דואגים ליופי מיוחד)
ומדביקים בצד האחורי (הפנימי) של המסכה.

4

במספריים קטנים פותחים בעדינות את הנייר באזור השפתיים, מקפלים פנימה ומדביקים.

5

באותה הצורה מטפלים בעיניים.

6. לשדרוג, ניתן לבצע הגבהה באזורים שונים ומסויימים במסכה.

1

ראו מין פרח בצד שמאל וגזרו פרח זהה מנייר העטיפה.

2

כדי לעשות הגבהה, לוקחים מעט דאס.

3

מייצרים מדאס מעין קערית / כפתור
(ניתן להשתמש בפלסטלינה במקום דאס.
אמנם פלסטלינה אינה מתייבשת,
אך מתאימה בתור פיתרון הגבהה).

4

מדביקים את הקערית / הכפתור במקום המיועד.
מחכים לייבוש מלא.

5

מדביקים מעל ההגבהה, את פרח הנייר שגזרנו.
משתדלים להדביק במדויק.
ניתן למרוח דבק גם מעל הנייר, כדי לשטח קיפולי נייר.

7. לסיום:

  1. לצבוע עיניים ושפתיים בטוש בלתי מחיק ולייבש.      
  2. מורחים דבק על פני המסכה, שיהווה כיסוי, כמו לכה.

ניתן לתלות את המסכה על הקיר.