תרבות צרפת - משלי דה לה פונטיין
תדריך להורים
הדפים המידעיים על ז'אן דה לה פונטן, מותאמים למבוגר מתוך כוונה לתת אפשרות בחירה איזה מידע להעביר בזמן הפעילות לילדו.
פעילות 1: ז'אן דה לה פונטן
תקציר: קורות חייו
(Jean de La Fontaine) ז'אן דה לה פונטן 1621-1695 נולד בשנת 1621 בעיר שאטו-תיירי לאב שהיה ממונה על המים והיערות מטעם מלך צרפת, הוריו רצו לתת לו חינוך דתי כדי שיהיה לכומר, אך הוא לא גילה עניין בתחום.
הוא למד משפטים אך נמשך לשירה. בשנת 1952, הוא ירש את משרתו של אביו ולמד בכוחות עצמו על הטבע שסבב אותו. חוויות אלה הזינו את יצירתו במהלך חייו.
בשנת 1658 עזב לה פונטן את אשתו ובנו ונסע לפריז, מצוייד בהמלצה של דודו, פגש את שר הכספים ניקולה פוקה. פוקה נתן לו קצבה שנתית על מנת שיוכל לכתוב שירים. כשפוקה נאסר באשמת מעילה בכספי ציבור, לה פונטן נותר נאמן לו, פנה וביקש מהמלך לחון אותו. בקשה זו לא נענתה; פוקה נידון למאסר עולם ולה פונטן איבד את קצבתו וגישתו לחצר המלך.
לה פונטן היה חבר בקבוצת הארבעה שכללה מחזאים ומשוררים (בהם מולייר, רסין וניקולה בואלו). החלטתו לכתוב את משליו נתרמה מעצותיו של בואלו, הוא כתב את ששת ספריו הראשונים "המשלים" (1668) בארמונה של אן, הדוכסית מונפסייה.
בשנת 1673, הפך לה פונטן לבן חסותה של מאדם לה סבלייה, הוא התגורר בביתה וכתב באותה עת את ששת ספריו האחרונים של "המשלים". סיפוריו של לה פונטן נחשבו לא מוסריים על פי קנה המידה של הכנסיה הקתוליות ולכן המלך לואי ה-14 התנגד למינויו של לה פונטן לחבר האקדמיה הצרפתית. לאחר שהמלך הזיר את התנגדותו נבחר לה פונטן לאקדמיה הצרפתית בשנת 1683, בשנת 1692 חזר לה פונטן בתשובה וקיבל את מרותה של הכנסיה. בשנת 1695 נפטר לה פונטן.
יצירתו העיקרית והגדולה היא "המשלים", בחלקם הלך לה פונטן בעקבות איזופוס, הורטיוס ואחרים כאשר הושפע גם מן הקומדיה והספרות ההודית. לה פונטן שמר בתחילה על מאפייני היצירה של המחברים שקדמו לו, אך בהמשך נתן לעצמו חירות רבה יותר ונתן אפשרות נרחבת יותר לביטוי עצמי. ברבים ממשליו לה פונטן שם את הדברים בפי החיות המדברות, לה פנטן אמר: " אני משתמש בחיות כדי ללמד בני אדם" בכל אחד ממשליו קיים מוסר השכל. משליו הינם מלאכת מחשבת של הספרות הצרפתית.
הנמלה והצרצר
פעילות עם הילדים:
הפעילויות שלהלן מתבססות על קריאת הספרים, אותם ניתן לשאול מן הספריה (או לרכוש לפי הרצון),
1. קריאת המשל הנמלה והצרצר בפני הילדים (בספר משלי לה פונטן).
2. יצירת דמויות אצבע מלבד צבעוני (יצירת אצבעון באמצעות רצועה באורך 5 ס"מ ורוחב של 4-5
ס"מ לקפל לחצי ולתפור בתפר פשוט בחוט רקמה בשני צדדים, מעל ניתן להדביק חתיכות לבד
צבעוני) ולהמחיז את המשל.
3. השוואת המשל למשלי ו' (6-10) (ציטוט המשל בעמוד הבא).
4. קריאת השיר עצל אחד / אפרים סידון (מתוך שירים במיץ).
משלי ו', 11–6:
ו לְֵךְ -ֶאֶל-נְמָָלָה עֵָצֵל; רְֵאֵה דְרָכֶיָהָ וַחֲָכָם.
ז אֲֶשֶׁר ֵאֵין-ָלָהּ קִָצִין– שׁשֹׁ ֵטרֵטֵר וּמֵֹשׁ.
ח וִָֹכִין בַּרִַּיִץ לַחְָמָהּ; אָגְָרָה בַרִָּצִיר, מַאֲכָָלָהּ.
ט ַעַד-מַָתַי עֵָצֵל וִֹשְָׁכָּב; מַָתַי, ָוָֹקוּם מִשְּׁנָתֶָךָ .
י מְַעַט ֵשֵׁנבֿת, מְַעַט ְוְֹנוּמבֿת; מְַעַט, חִֻבֻּק יָדִַיִם לִשְָׁכָּב.
יא וָּבָא-כִמְהַלְֵּךְ רֵאשֶׁךָ ; וּמַחְסרְָךָ , כְִּאִישׁ מֵָגֵן.
רד מן הנמלה עצל
פעילות עם הילדים:
- יצירת קומיקס בין הנמלה לעצל.
- מידע על הנמלה (עולם הנמלים, מושבת נמלים)
- בניית מושבת נמלים באמצעות גבס. החומרים הדרושים:
מכסה של קופסת נעליים, 2 פיפטות מפלסטיק, פלסטלינה, זכוכית שקופה בעובי 2 מ"מ בגודל תואם (ניתן לרכוש אצל זגג), גבס אלבסטר (ליציקות, ניתן להשיג בחנויות טמבור / הומסנטר וכו'). מציאת מלכות בסתו לאחר הגשם הראשון, שמירתן במקום קריר במבחנה סגורה בקצה צמר גפן רטוב במי סוכר להזנה, לקראת האביב להעבירה למושבת הנמלים.
(ניתן למצוא באינטרנט מידע וסרטונים כיצד מכינים מושבת נמלים).
מכינים נקניקי פלסטלינה בדומה לקן אמיתי (חלקים שהם רק למעבר שהם דקים יותר
ותאים בצורת ביצה בהם הנמלים מאחסנות מזון וביצים. להקפיד ששני נקניקי פלסטלינה
יגיעו לקצה ויתחברו לפיפטות – לנקודות אלה נוכל להכניס בהמשך מים / מזון לקן.)
מצמידים למכסה הקרטון. מכינים גבס ליציקה ביחס של 3/2 גבס ו3/1 מים קרים. יוצקים
את הגבס ומניחים בצמוד לפלסטלינה את הזכוכית. יש להמתין מספר שעות עד להפרדת
היציקה מקופסת הקרטון.
ניתן לעקוב אחר פעילות הנמלים בשינויי טמפרטורה, בזמן הכנסת מזון לקן, בזמן
שמושבת הנמלים יבשה.
עכבר העיר ועכבר הכפר
פעילות עם הילדים:
- קריאת המשל עכבר העיר ועכבר הכפר.
- מהם ההבדלים בין סביבה עירונית לכפרית?
ה"מאבק" בין החיים בעיר לכפר החל הסמוך למהפכה התעשיתית במאה ה-18. בתקופה זו חל שינויים חברתיים וכלכליים. שינויים אלה יצרו שכלולים שאפשרו מיכון תהליכים שונים בתחום החקלאות והתעשייה. השפעתם על אורח החיים בראשיתו של העיור: אנשים עברו מהפרברים אל מרכזים עירוניים. למהפכה היו השלכות חברתיות רבות שכללו שינויים במעמדות שיצרו שני מעמדות מרכזיים – בורגנות (בעלי מקצועות חופשיים) ופועלים (שברובם היו עניים). תהליך נוסף שהתרחש כתוצאה מהמעבר לייצור תעשייתי היה ניצול של ילדים ונשים לעבודות במפעלים במטרה לסייע בפרנסת המשפחה. אחד מתוצרי המהפכה היה התחפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית שנדרש בשל הצורך לתת מענה בשלושה מישורים שונים – תעסוקה, משפחה וחברה. באופן מדורג המדינה נטלה אחריות לסייע לשכבות החלשות כחלק ממדיניות רווחה.
- ציור של שתי הסביבות השונות – העירונית והכפרית. מה המאפיינים של כל אחת מהסביבות.
- המונח טביעת רגל אקולוגית:
כל מה שאדם עושה משפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה שלו. השפעת האדם על כדור הארץ ניתנת לחישוב כטביעת הרגל האקולוגית שלו. כלומר, השטח הדרוש לקיים רמת חיים של אדם או מדינה לאורך זמן: סך כל הקרקעות הפוריות המשמשות ישירות למשאבי אדם: חקלאות מרעה ויער + שטח הים המשמש לדיג + אדמה בנויה + אדמת "אנרגיה" – שטח היער הדרוש כדי לקלוט את הפחמן הדו-חמצני הנפלט כתוצאה מצריכת האנרגיה + אדמה לשימור המגוון הביולוגי, כגון שמורות טבע .
איזו דרך חיים מזיקה יותר לסביבה ומדוע? ניתן ליצור דיון בו טיעונים בעד ונגד לכל מקום מגורים בהיבטים שונים.
כיצד ניתן לצמצם את הנזק הסביבתי שאנו יוצרים במקום מגורינו (באופן פרקטי), הצעות להמצאות שיקטינו את השימוש במשאבי הסביבה, מהלכים שניתן לבצע ברשות המקומית בה אנו חיים, במסגרת הבית והגן.
מאת: רוני גונן עירון