מוזיקה בתרבות מצרים: מהעבר אל הבמה המודרנית

דף פעילות זה מזמין אתכם למסע צלילי ורב-תרבותי אל לב המוזיקה המצרית.
נחקור באמצעות ציורי קיר, כיצד נשמעה המוזיקה בממלכה העתיקה, ואיך היא באה לידי ביטוי היום באמצעות להיטים קלאסיים וביצועי כוכבים עכשוויים.
בואו להכיר את כלי הנגינה ואת הזמרות שמחברות בין מצרים הקדומה והמודרנית!

קלאסיקה ערבית: גרסאות, סלסולים והבנת המוזיקה

פעילות זו (מאת: ד"ר עמרי רוח מדבר) מוקדשת למוזיקה מזרחית קלאסית, דרך שיר בולט שבוצע על ידי זמרות אייקוניות, כמו אום כולתום (הזמרת המקורית) ושרית חדד (הגירסה המודרנית).
נצפה בביצועים שונים ונלמד להשוות ביניהם על פי פרמטרים כגון כלי הנגינה, הסלסולים, התלבושת והאינטראקציה עם הקהל.
הפעילות מפתחת את יכולת הניתוח וההאזנה הביקורתית של הילדים.

בפעילות זו יכירו הילדים את השיר המצרי אִנְתָּ עֹמְרִי.
פעילות זו בעיקרה מכוונת לחשוף את הילדים למוסיקה שאולי אינם רגילים בשמיעתה, ולהרחיב את הרפרטואר המוסיקלי ממנו הם יכולים לשאוב הנאה.
נסו לזכור מטרה זו לאורך הפעילות.

הפעילות:

1. היכרות והאזנה לשיר אִנְתָּ עֻמְרִי

בשלב ראשון יש להשמיע כ-10 ד' מן השיר אִנְתָּ עֻמְרִי בביצוע הזמרת אום כולתום.
ניתן לחזור על ההשמעה מספר פעמים ברקע, בזמן פעילויות אחרות של הילדים (משחק, צביעה וכו'), בלי לכוון אותם להאזין באופן מודע למוסיקה.
לאחר שהילדים התרגלו למוסיקה החדשה ואולי מכירים קטעים ממנה אפשר לספר להם כי המוסיקה הזו היא מוסיקה של זמרת מצרית ולשוחח איתם מעט על שם השיר.

השיר "אִנְתָּ עֻמְרִי" (إنْتَ عُمْرِي) מתחיל במשפט "אתה חיי המתחילים לאוְרְך את בוקרם".
השיר מורכב להבנה, אולם ניתן לראות כי הרעיון המרכזי של השיר מצוי במשפט הפתיחה ובו מסופר על אהוב שמאיר לזמרת/משוררת את חייה.
אפשר לפתח מעט רעיון זה עם הילדים ולשאול אותם מה לדעתם הכוונה כשאומרים על מישהו שהוא כמו אור בחיים שלנו או אור בשבילנו.
כל תשובה טובה. כדאי להגיב בחיוב לתשובות הילדים ואולי אף להוסיף תשובות נוספות משלנו, המבוגרים.

2. ביצוע משפחתי של קטע מוסיקלי

 כדי לחבב את המוסיקה על הילדים, וכדי שיכירו אותה מעט יותר, ניתן להציע כי המשפחה תבצע אותה בשירה ובריקוד.
בעוד המוסיקה מתנגנת ברקע, בני המשפחה יכולים להשתמש בכלי הקשה שונים (מסיר וכף ועד תוף מרים), ולמיטיבי הנגינה אף כלי פריטה שונים.
ריקוד של בני המשפחה יכול להוסיף רבות למימד החוויתי, ובמיוחד אם משתמשים באביזרים שונים, כגון סרטים הקשורים ליד, צעיפים, או בגדי ריקוד ססגוניים.

3. ניתוח מוסיקלי ויזואלי משווה: אום כולתום ושרית חדד

לאחר שהילדים התוודעו לביצוע של אום כולתום לשיר "אִנְתָּ עֻמְרִי" ("אתה חיי"), ניתן לספר להם כי יש זמרים נוספים שאוהבים לשיר את השיר, וכי ברצונכם להשמיע להם זמרת בעלת קול יפה שאוהבת לשיר את השיר ושמה שרית.

בשלב זה ניתן להציג בפניהם את הביצוע של שרית חדד לשיר (נמצא ביוטיוב).

לאחר הצפייה בביצוע של שרית חדד, ניתן לשאול את הילדים לדעתם על גירסה זו (בהזדמנות זו ניתן להסביר לילדים כי בכל פעם ששיר נשמע שונה, או מבוצע באופן שונה, מזהים אותו כ"גירסה" חדשה).
לאחר קבלת המשוב מהילדים ניתן לפתח איתם שיחה לגבי הדמיון והשוני בין הגרסה של אום כולתום לבין זו של שרית חדד.
הפרמטרים המוצעים להשוואה הם:
אורך הקטעים, כלי הנגינה, הסלסולים, הלבוש, התנועה והמימיקה של המבצעות על הבמה ,מעורבות/השתתפות הקהל, התקשורת בין הזמרת לקהל וכיו"ב.

חשוב להיות קשובים לפרמטרים להשוואה שמעלים הילדים, לשתף איתם פעולה ולהוסיף עליהם משלכם.
בפעם הבאה שתרצו לחזור על פעילות זו, תוכלו לבחור בגרסה של זהבה בן ולהשוות אותה לשתי הגרסאות הקודמות.

פעילות כלי הנגינה: הצצה לממלכה העתיקה

פעילות זו (מאת: ד"ר עמרי רוח מדבר) מציעה לחקור את המוזיקה של מצרים העתיקה באמצעות ציורי קיר שנותרו מאותה תקופה.
נתבונן בתמונת מוזיקאיות וננסה לזהות את כלי הנגינה הלא-מוכרים (כמו הנבל והחלילים) ולדון במעמדן של הנשים כמוזיקאיות דומיננטיות בתקופה זו.
הפעילות משלבת היסטוריה, אמנות ומוזיקה.

במצרים העתיקה לא הייתה אפשרות ולא ידעו כיצד להקליט או לרשום את צלילי המוסיקה.
לכן, הדרך בה ניתן לדעת מה הם כלי הנגינה בהם השתמשו וכיצד נשמעה המוסיקה, היא דרך ציורים מן הממלכה העתיקה.

הפעילות:

ניתן להציג בפני הילדים ציור ולשאול אותם אם הם מכירים חלק מהכלים.
לאחר שמנסים להבין ביחד מה רואים, ניתן לסכם:
האשה בקצה השמאלי של התמונה מנגנת במשהו דמוי נבל, וזו שלידה בכלי שמזכיר גיטרה.
האישה האמצעית למעלה מנגנת באופן מפתיע בשני חלילים בו זמנית.
האישה השנייה מימין למטה מנגנת בכלי הקשה כלשהו.

ניתן בשלב זה לשאול: מה משותף לכל האנשים בתמונה?
כולן נשים. אכן, באותה התקופה מקובל שנשים היו המוסיקאיות.