גמישות מחשבתית: משחקים למוח גמיש

טיפ טיפוח לשעבר

בעולם דינמי ומשתנה, היכולת לחשוב בגמישות אינה רק תכונה רצויה – היא מיומנות חיונית להצלחה בחיים, המתפתחת כבר בגיל הרך, ונחוצה לכל אדם ובכל גיל.
גמישות מחשבתית, או גמישות קוגניטיבית, היא היכולת לשנות גישה, לחשוב על בעיה מזוויות שונות, להתאים את ההתנהגות לכללים חדשים, ולעבור ממשימה אחת לאחרת ביעילות.

למה גמישות מחשבתית חיונית לנו?

היכולת הקוגניטיבית הזו מסייעת לנו להתמודד עם אתגרים יומיומיים:

אצל ילדים (מגן ועד בית הספר), היא מאפשרת הסתגלות לשינויים מפתיעים בסדר היום, עוזרת להם לשנות כללי משחק או לשחק במשחקי תפקידים מורכבים הדורשים החלפת נקודות מבט, ומפתחת חוסן נפשי מול כשלים, בכך שהיא מאפשרת לנסות דרך חדשה במקום להתקבע על פתרון אחד. גמישות מחשבתית באה לידי ביטוי ביכולתם של ילדי הגן לשנות את הדרך שבה הם משתמשים בחפץ, למשל, לראות קופסה לא רק ככלי אחסון, אלא גם ככובע או כמכונית. יכולת זו חיונית להתמודדות עם כשלים ואכזבות מבלי להתקבע על פתרון אחד, ובמקום זאת לנסות דרך פעולה שונה במקום להתייאש.

אצל מבוגרים, הגמישות המחשבתית משפרת את יכולת קבלת ההחלטות, מעודדת פתרון בעיות יצירתי, ומאפשרת לנו לשנות דפוסי חשיבה והרגלים ישנים כשאנו נתקלים במידע חדש או בנסיבות משתנות. לדוגמה, בעבודה, עובד שגמיש מחשבתית ידע לזנוח תוכנית עבודה שבה הושקעו משאבים רבים לטובת כיוון חדש, ברגע שנתונים חדשים מראים שהכיוון הקודם אינו יעיל.

המשחק ככלי אימון למוח

הדרך הטבעית, היעילה והמהנה ביותר לטפח כישור זה היא דרך משחק מכוון ומהנה. משחק מאפשר לילדים סביבה בטוחה לניסוי וטעייה, שבה "טעויות" הן למעשה הזדמנויות ללמידה. כאשר הכללים משתנים או כאשר נדרש שימוש חדש באובייקט מוכר, אנו מאמנים את המוח "לצאת מהמסגרת" ולפתח מסלולי חשיבה חדשים.

הפעילויות המוצגות כאן, המתאימות לילדים החל מגיל הגן ועד לכל המשפחה, מיועדות בדיוק למטרה זו. הן דורשות מאיתנו לעצור לרגע את התגובה האוטומטית, לבצע "החלפת כללים" מנטלית ולבחור בהתנהגות חדשה. אנו מזמינים אתכם להשתמש בהן כדי להעניק לעצמכם ולילדיכם את הכלים הקוגניטיביים שיסייעו להם להתמודד בחוסן וביצירתיות עם אתגרי היום-יום.

לפני תחילת הפעילויות, זכרו: ההנאה והשיח המשותף חשובים מהתוצאה. עודדו את הילדים לנסות, לחשוב בקול רם, ולקבל את ה"כישלונות" כחלק טבעי ומשעשע של תהליך הלמידה.

הצעות למשחקים:

אבן קופסה (משחקים עם כללים חסרים)

מהלך הפעילות

הילדים צריכים לגלות את החוקיות הסודית של המשחק דרך ניסוי וטעייה.

חומרים נדרשים

3-5 חפצים שונים (למשל, אבן, קופסה קטנה, כדור, בובה, ענף).

איך משחקים?

  1. שלב 1: הצגת החפצים: מניחים את החפצים במרכז המעגל.
    מסבירים לילדים שהמטרה היא להוציא חפץ אחד מהמעגל בכל תור, אבל רק אם "מותר" על פי הכלל הסודי.
    \(\space\)
  2. שלב 2: ההדגמה וההטעיה: המנחה מוציא חפץ ומסביר: "את זה מותר לי להוציא".
    אחר כך הוא מנסה להוציא חפץ אחר ואומר: "אסור לי להוציא את זה".
    • הכלל הסודי הוא (לדוגמה): מותר להוציא חפץ רק אם הוא אדום
      (או: רק אם הוא עגול, או: רק אם שמו של החפץ מתחיל באות ב').
    • המנחה ממשיך להוציא חפצים על פי הכלל, או "לנסות" להוציא חפצים אחרים (ולהיכשל).
      \(\space\)
  3. שלב 3: גילוי הכלל: הילדים מנסים בתורם להוציא חפץ. המנחה רק אומר "מותר" או "אסור"
    (כדאי לשאול "מה את/ה חושב/ת הכלל?", כדי לעודד חשיבה).
    \(\space\)
  4. שלב 4: יישום ושינוי: כאשר ילד מגלה את הכלל (או מנחש נכון), הוא הופך להיות המנחה.
    לאחר שהכלל נפתר, בוחרים סט חדש של חפצים ומשנים את הכלל הסודי (למשל, הכלל הוא עכשיו: "מותר רק חפצים מעץ").
    הצורך להחליף חשיבה מכלל אחד לאחר הוא פיתוח הגמישות המחשבתית.

הפוך על הפוך (משחק הוראות מתחלפות)

מהלך הפעילות

משחק תנועה והקשבה שבו הכללים משתנים במהלך המשחק.

חומרים נדרשים

אין צורך בחומרים.

איך משחקים?

  1. שלב 1: לומדים את הכללים (הכלל הראשון):
    הילדים עומדים. מציגים פקודה ותנועה קבועה:
    • כשאומרים "שמש" – הילדים קופצים למעלה.
    • כשאומרים "גשם" – הילדים מתכופפים למטה.
    • מתרגלים את הכללים האלו מספר פעמים עד שכולם קולטים ופועלים אוטומטית.
      \(\space\)
  2. שלב 2: שינוי הכללים (הגמישות):
    מודיעים לילדים: "מעכשיו, אנחנו משחקים הפוך על הפוך!
    כשאומר 'שמש' לא קופצים, אלא מתכופפים!
    וכשאומר 'גשם', לא מתכופפים, אלא קופצים למעלה!"
    \(\space\)
  3. שלב 3: משחק הפוך:
    מתחילים להפעיל את הילדים עם שילוב של הפקודות המקוריות והחדשות.
    כדי לאתגר את הגמישות המחשבתית, יש להקפיד לומר את הפקודה המנוגדת למה שקרה קודם לכן (למשל, "שמש", ואחרי שתי שניות "גשם").
    \(\space\)
  4. הרחבה (שינוי חוזר):
    לאחר כמה סבבים מוצלחים, אפשר לשנות שוב את הכלל ("חוזרים לכלל הרגיל!")
    או להכניס פקודה חדשה עם כלל משלה, ושוב לשנות את הכללים.
    \(\space\)
  5. הערה: במקום שהילד יגיב להוראות המנחה (המבוגר), ניתן לשחק בתורות: פעם הילד הוא "המכשיל" (נותן את ההוראה) והמבוגר הוא "המגיב", ופעם להפך.

מגדל המשימות (שימוש שונה באובייקט)

מהלך הפעילות

פעילות בנייה שבמהלכה מטרה הבנייה משתנה כל הזמן, והילדים נדרשים לשנות את הגישה והתכנון שלהם.

חומרים נדרשים

חומרים פתוחים או קוביות בנייה מגוונות (קוביות לגו, קוביות עץ, גלילי קרטון, כוסות פלסטיק).

איך משחקים?

  1. שלב 1: משימה בסיסית:
    מחלקים את הילדים לקבוצות קטנות ומבקשים מכל קבוצה לבנות "מגדל גבוה" (משימה פשוטה המדגישה גובה).
    \(\space\)

  2. שלב 2: שינוי קריטריון 1 (גמישות):
    לאחר שהמגדלים עומדים (או במהלך הבנייה), מודיעים: "עכשיו המגדל צריך להיות רחב יותר מאשר גבוה! עליו להיראות כמו גשר או קשת!"
    (הילדים נדרשים לשנות את המבנה הקיים ולהתאים אותו למשימה חדשה).
    \(\space\)

  3. שלב 3: שינוי קריטריון 2 (שימוש שונה):
    כשהמבנה הרחב עומד, מכריזים על משימה חדשה שדורשת שימוש שונה בחומרים:
    "המבנה שלכם צריך עכשיו להיות מקום מסתור לדמות קטנה/בובה קטנה, והוא חייב להיות סגור מכל הצדדים!"
    (יש צורך לבטל את התפיסה הקודמת של "מגדל/גשר" ולחשוב על המבנה כמחסה).
    \(\space\)

  4. הרחבה:
    אפשר לבקש מכל קבוצה להסביר איך שינתה את המבנה כדי להתאים למשימה החדשה,
    או לתת משימות הדורשות שימוש בחפצים בצורה בלתי שגרתית (למשל, "המגדל צריך להחזיק ענף").
    \(\space\)

  5. הערה: זו יכולה להיות פעילות משותפת של בנייה.
    המבוגר והילד בונים יחד את המבנה, וברגע שהמשימה משתנה ("עכשיו המגדל צריך להחזיק ספר"), שניהם צריכים לחשוב בגמישות על דרך לשנות את המבנה באופן יצירתי.
    זה מעודד שיתוף פעולה ושיח משותף על פתרון בעיות ("אולי נזיז את הבלוק הזה לפה?" או "מה יקרה אם נהפוך את הכוס?").

מי יוצא דופן? (מעבר בין קריטריונים)

מהלך הפעילות

זיהוי הפריט השונה בקבוצה על בסיס קריטריונים שונים ומתחלפים.

חומרים נדרשים

קלפים או תמונות (ציורים, איורים) של פריטים מוכרים, או שימוש בחפצים אמיתיים. אפשר גם ללא חפצים, אלא רק להזכירם בשמם.

איך משחקים?

  1. שלב 1: הצגת הקבוצה:
    מציגים לקבוצה (או לילד יחיד) סט של ארבעה פריטים – שלושה מהם חולקים מכנה משותף כלשהו, ופריט אחד שאינו חולק אותו.
    \(\space\)
  2. שלב 2: מציאת הדפוס (קיבוע מחשבתי):
    שואלים את הילדים: "מי יוצא דופן מבין הארבעה, ולמה?"
    בשלב זה, הילדים יזהו את הפריט לפי הקריטריון הברור ביותר.
    מעודדים אותם להסביר את הכלל שהם מצאו ("המכונית יוצאת דופן כי היא לא יֶרֶק", "הבננה יוצאת דופן כי היא לא כחולה").
    \(\space\)
  3. שלב 3: אתגור הגמישות (מעבר קוגניטיבי):
    לאחר שהילד מצא את הפתרון הראשון, מציבים את האתגר של גמישות מחשבתית:
    "נכון מאוד! עכשיו… האם אתם יכולים למצוא דרך שבה דווקא הפריט השני יוצא דופן? מה הופך אותו לשונה משלושת האחרים?"
    \(\space\)
  4. שלב 4: שינוי קריטריון:
    הילדים נדרשים לזנוח את הכלל הקודם ולהמציא כלל חדש ומקורי שמתאים לפריט אחר בתור הפריט היוצא דופן.
    המטרה היא להוכיח שכל פריט יכול להיות יוצא דופן, כל עוד מוצאים קריטריון הגיוני.
    \(\space\)

דוגמאות

  1. מי יוצא דופן מבין: בננה, כדור, עיגול, ירח?
    • תשובה אפשרית 1 (חומר/שימוש): הבננה יוצאת דופן (שלושת האחרים עגולים).
    • תשובה אפשרית 2 (מיקום/מקור): הירח יוצא דופן (שלושת האחרים נמצאים לרוב על כדור הארץ).
      \(\space\)
  2. מי יוצא דופן מבין: עננים, גשם, כוס מים, ברז?
    • תשובה אפשרית 1 (טבעי/מעשה ידי אדם): הברז יוצא דופן (שלושת האחרים הם מים או תופעות טבע).
    • תשובה אפשרית 2 (מצב צבירה): העננים יוצאים דופן (מוצקים/גזים, שאר האפשרויות מייצגות מים נוזליים או מקורות מים).
      \(\space\)
  3. מי יוצא דופן מבין: שמחה, צחוק, עצב, בכי?
    • תשובה אפשרית 1 (רגש/הבעה): הצחוק יוצא דופן (הוא הבעה חיצונית, בעוד ששמחה ועצב הם רגשות, ובכי היא תגובה).
    • תשובה אפשרית 2 (קטגוריה): שמחה יוצאת דופן (שלושת האחרים מייצגים פעולה/רגש שלילי/ניטרלי).
      \(\space\)
  4. מי יוצא דופן מבין: כחול, עיפרון, עט, טוש?
    • תשובה אפשרית 1 (צבע/כלי): הכחול יוצא דופן (הוא צבע, בעוד ששלושת האחרים הם כלי כתיבה).
    • תשובה אפשרית 2 (סוג כלי): העיפרון יוצא דופן (כלי הכתיבה היחיד שאינו מכיל דיו).
      \(\space\)
  5. מי יוצא דופן מבין: חברי המשפחה הגרעינית?
    • תשובה אפשרית 1 (תפקיד משפחתי): האבא יוצא דופן לפי קריטריון מגדר/תפקיד בוגר – הוא הגבר היחיד שאינו "ילד" (זכר בוגר).
    • תשובה אפשרית 2 (תפקיד ביתי): האמא יוצאת דופן לפי קריטריון תפקיד ביתי ספציפי – היא היחידה שאחראית על הבישול בבית (או כל תפקיד אחר שמתקיים במשפחה).
    • תשובה אפשרית 3 (סדר לידה): הבת יוצאת דופן לפי קריטריון סדר לידה – היא הילדה היחידה שלא נולדה ראשונה (אם יש לה אח בכור).
    • תשובה אפשרית 4 (תחביב/עניין): הבן יוצא דופן לפי קריטריון תחביב/עניין – הוא היחיד שמבין במשחקי מחשב (או כל תחום עניין אחר שמייחד אותו).
    • הערה: המטרה היא לא התשובה "הנכונה" היחידה, אלא היכולת להחליף את זווית המבט ולמצוא קשר חדש שיצדיק כל בחירה.
      \(\space\)
  6. מי יוצא דופן מבין: מכונית צהובה, כדורגל, בננה, ולימון? (אפשר להציג כחפצים)
    • תשובה אפשרית 1 (צורה/חומר):המכונית יוצאת דופן, כיוון ששלושת האחרים עגולים.
    • תשובה אפשרית 2 (צבע): הכדורגל יוצא דופן, כיוון ששלושת האחרים צהובים.
    • תשובה אפשרית 3 (שימוש/טעם): הלימון יוצא דופן, כיוון ששלושת האחרים מתוקים או אינם חמוצים.
      \(\space\)
  7. מי יוצא דופן מבין: משולש אדום, ריבוע כחול, עיגול ירוק, וריבוע אדום. (אפשר להציג כחפצים)
    • תשובה אפשרית 1 (צורה): המשולש יוצא דופן, כיוון ששלושת האחרים הם מרובעים או עגולים (לא משולשים).
    • תשובה אפשרית 2 (צבע): הריבוע הכחול יוצא דופן, כיוון ששלושת האחרים מכילים צבע אדום או צורה אדומה.
    • תשובה אפשרית 3 (שילוב): העיגול הירוק יוצא דופן, כיוון שזהו הפריט היחיד שאינו אדום ואינו ריבוע (היכולת להכליל ולשלול שני מאפיינים יחד).